פוסט שני מתוך תשעה המבוסס על פעילות של 1,000 יצואנים ישראלים.

שוק קל לחדירה הוא שוק ללא פערים תרבותיים משמעותיים משוק הבית, ניתן לוולידציה מהירה, פתוח לרכישה משחקנים זרים, אינו דורש קסטומיזציה רבה במוצר וניתן להתניע בו צמיחה בתקציב לא גדול.

לשם המחשה, יתכן שיוון כשוק ראשון מתאים לכם יותר מגרמניה.

לרוב החברות אין משאבים לחדור לכמה שווקים במקביל. פניה במקביל למספר שווקים, ברוב המקרים, מקטינה את סיכוייכם להצליח. עדיף להיות שחקן משמעותי בשוק אחד, מאשר שחקן שולי בחמישה שווקים. רק אם יש לכם נימוק טוב פעלו בניגוד לכלל זה.

היעד הראשוני שלכם הוא השגת מומנטום (זרם רצוף של לידים אותם אתם יודעים לתרגם לעסקאות) בשוק אחד.

חדרתם לשוק חדש, במיוחד בתחילת הדרך ה – visibility (תנאי הראות) לא טובים.

קשה לדעת בזמן אמיתי איפה אתם נמצאים בתהליך החדירה, גם כאשר יש אינדיקציות חיוביות כמו עסקה ראשונה שהושגה במהירות או התעניינות מלקוח מאוד חשוב. מאידך, גם כישלונות בתחילת הדרך, אינם בהכרח אינדיקציה לשוק לא מתאים. תפקיד המנהל האחראי על תהליך החדירה לשוק, להסביר ולתקשר את הסיטואציה לכל הנוגעים בדבר בתוך החברה. רק כאשר מתחיל להיווצר מומנטום (זרם רצוף של לידים אותם אתם יודעים לתרגם לעסקאות) תדעו שאתם בכיוון הנכון. האירוע הראשון המשמעותי, שמהווה אינדיקציה להתחלת מומנטום, הוא קניה חוזרת של לקוח או קניה של לקוח חדש כתוצאה מהמלצה של לקוח קיים.

התמקדו בנישה בתוך שוק גדול או בשוק קטן כי המשאבים שלכם מוגבלים.

רוב החברות הישראליות גם כאשר אין להן תקציב מינימאלי נדרש פונות לשוקי הענק; ארה"ב, אנגליה, גרמניה ולאחרונה גם לסין והודו ללא זיהוי והתמקדות בפלח שוק ספציפי בתוכם.

רוב החברות הישראליות, גם קטנות מאוד, פועלות מתוך מחשבה לא מבוססת שפיזור בין שווקים מגדיל את סיכוייהן להצליח. החלטה על פיזור סיכונים היא לרוב תירוץ רע לאופורטוניזם ולא נימוק טוב למדיניות שקולה.

המיקוד צריך להיות בקבוצת לקוחות הסובלים מבעיה שאתם מסוגלים לפתור יותר טוב מהמתחרים. בניגוד לסברה הרווחת מיקוד בפלח קטן מאפשר להגיע לתוצאות עסקיות טובות יותר ומהר יותר מאשר פיזור מאמצים בין מספר פלחים. המיקוד גם מאפשר לכם בקלות יחסית לבצע התאמות לדרישות הלקוחות במוצר, מחיר, ערוץ ההפצה, מסרים וכיו"ב.

אין עסקאות קלות. אל תתפתו להזדמנויות (?) מחוץ לתחום המיקוד, אלא אם יש לכם אינדיקציה ברורה שהעסקה קלה להשגה או שניתן ללמוד ממנה תובנה חשובה. חברות נוטות בקלות רבה מדי להסיט משאבים להזדמנויות רנדומאליות שכמעט תמיד לא מתממשות ולא מספקות ערך מוסף אחר.

לקוח מטרה אידיאלי הוא אותו לקוח שמאמץ החדירה אליו נמוך יחסית והיקף או רווחיות העסקה גבוהים יחסית. הגדירו לקוח מטרה אידיאלי תוך התייחסות לפחות לארבעת המשתנים הבאים: השוק הגיאוגרפי, פלח השוק בתוך השוק הגיאוגרפי (גיאוגרפי, ורטיקלי או אחר), איפיון ספציפי של לקוח המטרה האידיאלי בתוך הפלח (תת פלח/נישה) ופרופיל מקבל ההחלטה. השקיעו מאמץ כל הזמן בזיקוק ההגדרה שלכם.

סוג נוסף של לקוח אידיאלי הוא לקוח שיש לו פוטנציאל להפוך ל - Reference.

הסיכוי שתסגרו עסקה ראשונה עם לקוח ענק הוא מאוד קטן, גם אם הם לכאורה מגלים עניין ומנהלים אתכם דיאלוג. ברוב המקרים תשקיעו בו הרבה משאבים (זמן וכסף) ולא יקרה הרבה. כדי להימנע מכך חפשו כל הזמן הוכחות מוצקות לכך שאתם מתקדמים לקראת עסקה.

רוב החברות מעריכות באופן אופטימי מדי את לוחות הזמנים להשגת יעדים.

שיפור הדיוק בהערכת לוחות הזמנים מחייב הבנת תהליך ההכנה הנדרש מכם, זיהוי מדויק של תהליך הרכש של הלקוח ובהתאם ניסוח תהליך שיווק ומכירה נדרש.

הדרך לשפר את הדיוק בהערכת לוחות זמנים לחדירה מבוססת על פרוק התהליכים לשלבים.

ההכנה למשל תכלול את השלבים הבאים; היערכות, ביצוע מחקר שוק (איסוף וניתוח מידע), גיבוש תוכנית, התנעה ראשונית, בצוע תיקונים לאור הפידבק מהשוק והאצה.

נסו להעריך מה כולל כל תהליך וכל שלב בתהליך וכמה זמן יארוך.

ככל שתדעו לזהות כל תהליך בפירוט, ההערכה שלכם תהיה מדויקת יותר.

נסו להגיע מהר לתשובה לשאלה: האם השוק אליו אתם חודרים הוא נכון ומתאים לכם? האם הלקוח בו אתם משקיעים הוא נכון ומתאים לכם? נסחו קריטריונים ברורים מהו שוק ולקוח מתאים ומתי אינו מתאים. "חיתכו" מהר אם השוק או הלקוח אינו מתאים, כך תחסכו משאבים. ברוב המקרים, התסריט האופטימי שאתם רואים לנגד עיניכם לא יתממש.

שווקים קשים, קשים מאוד לחדירה.

חברות שלא הצליחו בשווקים קלים יותר לחדירה משום מה חושבות שתצלחנה בסין או בהודו. במציאות לא ראיתי את זה קורה.

לקריאת תובנות בנושאים נוספים: