הבלוג מארח היום את חברת ויה מאריס, המתמחה בפיתוח עסקי באפריקה.
בפוסט מתוארים מגוון תחומים בהם יש הזדמנויות באפריקה.
תיהנו,
לישראלים יש נוכחות בולטת בתחומים של תשתיות, חקלאות, תקשורת, ובטחון באפריקה; ישנם תחומים נוספים המתפתחים ביבשת ששווה לחברות ישראליות לשים אליהם לב
בשנים האחרונות, חל שינוי במדיניות החוץ הרשמית כלפי יבשת אפריקה, או כמו שראש הממשלה בנימין נתניהו הגדיר זאת: “ישראל חוזרת לאפריקה”. נתניהו מאמין שיצליח לשנות את הרוב האוטומטי נגד ישראל במוסדות האו”ם, בין היתר, על ידי הצעת שיתופי פעולה בתחומים הרלוונטיים לכל מדינה ביבשת, תמורת שיתוף פעולה מדיני.
בין אם יצליח נתניהו להחזיר את “תור הזהב” של מדיניות החוץ והתמיכה במדינות אפריקאיות תמורת שיתוף פעולה מדיני ובין אם לאו, עבור החברות הישראליות תפתחנה בכל מקרה הזדמנויות חדירה לשווקים חדשים.
בעוד כחודשיים תתקיים בלומה בירת טוגו וועידת פסגה אפריקה – ישראל בחסות ראש ממשלת טוגו פאורה גנסינגבה, ובהשתתפות משלחת של אנשי עסקים בראשות נתניהו, שאם ישתתף, זהו יהיה לו כבר הביקור השלישי ביבשת בתקופה האחרונה.
הצלחת הוועידה תלויה במידת המחוייבות והיכולת של המארגנים בשיתוף עם משרד החוץ לייצר מסגרת שבה יוכלו נשיאים, שרים, פקידים בכירים ומקבלי החלטות רמי דרג להפגש עם חברות ישראליות וליצור הזדמנויות עסקיות.
מסורתית, לישראלים באפריקה יש נוכחות חזקה בתחומי התשתיות, חקלאות, מים, בטחון (בטחון המולדת וכיום גם סייבר) ותקשורת. אולם יש תחומים נוספים המהווים מרכיב חשוב בצמיחה העתידית של היבשת, שיכולים להיות מעניינים עבור חברות ישראליות כמו (לא לפי סדר החשיבות):
אנרגיה סולרית ופתרונות “אוף גריד”
חשמל, או העדרו, באפריקה הוא אחד החסמים העיקריים שמאטים את קצת הצמיחה וההתפתחות של היבשת. באפריקה חיים מעל למיליארד איש לרובם המכריע אין גישה לרשת החשמל (“גריד”). גם אלה שמחוברים סובלים בדרך כלל משעות רבות ביום בו הרשת אינה מסוגלת לספק את הצרכים. בניגריה למשל, בה חיים קרוב ל-180 מיליון תושבים, הרשת מייצרת כ-3000-4000 מגה וואט בממוצע. בישראל עם מעל לשמונה מיליון תושבים, לחברת החשמל (לרבות יצרנים פרטיים) כושר ייצור של כ-17,000 מגה וואט. הבעיה בדרך כלל במשק החשמל האפריקאי היא העדר משאבים, רגולציה ובעיקר מימון להקמה של תחנות כוח ושדרוג של רשת ההולכה והחלוקה (לקליטה של חשמל המיוצר מתחנות אלה). אלה בתוספת של בירוקרטיה, העדר תכנון ארוך טווח ושחיתות, גורמים לכך שמספר הפרוייקטים של תחנות כוח המוקמים ביבשת נמוך.
הפתרון כך נראה עשוי להגיע מכיוון אחר: “אוף גריד” – מתן פתרונות אנרגיה סולרית לקהל הרחב, בשיתוף של פתרונות מימוניים וסליקה מיוחדים, המאפשרים למשק הבית גישה בסיסית לחשמל.
במזח אפריקה למשל, כבר התפתח שוק של חברות המציעות פאנלים סולרים למשקי בית ביחד עם תוכנות של “שלם לפי שימוש” (על גבי רשת סליקה של חברה סלולרית למשל) – טרנד שאפשר ויתרחב לכל רחבי היבשת. חברות שידעו להתגבר על החסמים העיקריים בתחום – לוגיסטיקה, מימון ותפעול, כמו למשל חברת נובה לומוס הישראלית, הפועלת דווקא בניגריה (מערב אפריקה) וגייסה לאחרונה כ-90 מיליון דולר ויעבדו לפי מודלים ייחודיים יכבשו את השוק שעדיין בתולי במידה רבה ברחבי היבשת. סביב התעשייה הזו מתפתח ענף שלם של חברות סליקה, תשלומים, וגם מערכות מיקרו גריד למיניהן (הדוגמא הפשוטה: פתרונות משולבים של מערכות חכמות היודעות לנהל את שלושת מוקדי האנרגיה העיקריים של משק הבית: הגריד, הפאנל הסולארי והגנרטור).
פינטק
הבאזז של הפינטק הגיע גם לאפריקה, והתחום רוחש פעילות ויזמים המנסים את מזלם באפליקציות ושירותים חדשים בתחומי הסליקה, פלטפורמות של הלוואות, מטבע חוץ, העברות כספים, תשלומים, וביטוח. המאפיינים הייחודיים של היבשת – העדר תשתיות, שיעורי חדירה נמוכים של מערכת הבנקאות המסורתית ואחוז גבוה של אנשים הנחשבים לכאלה שלא תהיה להם גישה לבנקאות המסורתית, הופכים אותה לכר נוח לפעילות בעלת פוטנציאל רב.
דוגמא לפוטנציאל הרבה הטמון בפעילות ביבשת: ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, מדינה עם כשמונים מיליון תושבים, יש רק כ4 מיליון חשבונות בנק (מתוכם הרבה חשבונות כפולים, לא פעילים וכו כך שהכמות של חשבונות “אמיתיים” מוערכת בפחות מחצי מזה).
בנוסף, הוכח כבר שליבשת יש יכולת לבצע “קפיצת צפרדע” באימוץ טכנולוגיות חדשות בגלל אילוצים תשתיתיים. לדוגמא שיעור חדירה של טלפונים סלולרים לעומת טלפונים קוויים (הדוגמא המפורסמת של חברת אם טי אן בניגריה), ושימוש באינטרנט הסלולרי לעומת אינטרנט במחשבים שולחניים. חדשנות כאילוץ הביאה למקרי הצלחה יוצאי דופן כמו פלטפורמת התשלומים הסלולרית אם-פסה (שהתחילה בקניה והתרחבה לכל מזרח אפריקה וכיום מנסה את מזלה במדינות נוספות), שבעקבותיה הולכות שחקניות נוספות וקרנות השקעה פרטיות המנסות לחקות את ההצלחה האדירה שלה.
רפואה דיגיטלית
לאט אבל בטוח, תחום הטיפול הרפואי (לרבות מכשור ומחשוב) נהפך לעסק באפריקה – כך לפי כתבת מגזין שפורסמה לאחרונה בפיינשל טיימס. הכתבה פותחת ומספרת על בית מרקחת קטן בניירובי בקניה שכמוהו יש עוד מאות הפזורים ברחבי הערים הגדולות ביבשת. לצד תקופות ללא מרשם ומוצרים מתכלים, לבית המרקחת הקטן יש גם עיסוק נוסף: בחדר צדדי ניתן לקבל בדיקת דם עבור 50 סנט; בדיקת רמת הסוכר בדם תמורת 2 דולר ; ובדיקת רמת הכולסטרול בדם תמורת 10 דולר. בדיקות נוספות ניתן לבצע בתחומים כמו תזונה, איידס, מלריה ועוד.
מעמד הביניים המתפתח, והמודעות הגוברת להיצע הקיים בתחום הרפואי בעולם, הגדילו גם את הרגלי הצריכה בתחום הרפואי של התושבים ביבשת. האי אף סי (זרוע ההשקעות של הבנק העולמי) מעריכה את השוק בכ-35 מיליארד דולר וסכום דומה שיושקע בתחום בשנים הקרובות (עד ל2022).
המגזר הציבורי אינו יכול להתמודד עם הצורך האדיר, ולכן נוצר חלון הזדמנויות אדיר עבור המגזר הפרטי (בדומה למה שקרה במדינות אסיאתיות כמו ויאנטם והפליפינים). חברות כמו חטיבת הבריאות של ג’נרל אלקטריק, המוכרת באפריקה בהיקף של כארבעה מיליאד דולר במרווחים גבוהים מהממוצע במדינות אחרות, ותוך הצגת צמיחה מרשימה בשנים האחרונות, עושות חיל בשל אימוץ מודלים ייחודיים של שיתופי עולה עם הממשלות (פרויקטים של פי פי פי) ואימוץ מודלים ייחודיים של מימון והשקעה (כמו למשל מימון הכשרה לאחיות וטכנאים של מכשירי אולטרסאונד ניידים בכפרים נדחים ביבשת).
קרנות ההשקעה הפרטיות גם כן זיהו את המגמה בתחום והגדילו את המשאבים וההשקעות שלהן בתחום. למשל ליפ פרוג אינבסטמנט השקיעו באחרונה 22 מיליון דולר ברשת של בתי מרקחת בקניה שמבצעת בדיקות ייעוף ואבחון בנוסף לממכר תרופות. גם חברות סטרט אפ מצליחות לגייס השקעות לתחום: בבילון הבריטית, שפיתחה אפליקציה למתן שירותי רפואה מרחוק, וביצעה כבר פיילוט מוצלח ברואנדה, גייסה 60 מיליון דולר על מנת להתרחב למדינות נוספות באפריקה.
בישראל יש תעשייה מפותחת והשקעות רבות בתחום הסטרטאפים בתחום הרפואי והפארמה באופן כללי שעשוויות למצוא שווקים המוכנים לאמץ מוצרים אפליקציות ושירותים חדשים ביתר התלהבות בהשוואה לעולם בו הרפואה ממילא מתקדמת ואימוץ של טכנולוגיות חדשות איטי יותר.
חינוך
עד 2050, אוכלוסיית העולם תגדל בעוד כשניים וחצי מיליאד איש – כחצי מתוכם באפריקה. במקביל, תהליך העיור יימשך ביתר שאת והערכה היא שכחמישים אחוז מאוכלוסיית אפריקה תרוכז בכחמישים מגה ערים (כיום יש כמה מגה ערים כמו קהיר בירת מצרים עם כ-17 מיליון תושבים, לאגוס שבניגריה עם כ-20 מיליון תושבים, קינשסה בירת הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו עם כ-12 מיליון תושבים ועוד).
שתי מגמות אלה, ביחד עם האוכלוסיה הצעירה חסרת ההשכלה והכישורים (למרות שמאד יזמית ויצרתית) ביבשת לצד חוסר היכולת של מערכות שלטוניות להתמודד עם היקפי התופעה, מביאים לפוטנציאל חסר תקדים בתחום החינוך וההכשרה המקצועית (עד 2034 כמות כוח העבודה באפריקה צפויה לעבור את זו שבהודו וסין). למשל קרן ההשקעה הפרטית אקטיס שהשיקה פלטפורמה להשקעה ברשת של אונבירסיטאות פרטיות באפריקה ועד לחברות המציעות פלטפורמות ללימוד מרחוק או כאלה שמכשירות מפתחים ומתכנתים.
פתרונות תחבורה עירונית
עובד ממוצע באחד מהבנקים או מהחברות הגדולות הפזורות בויקטוריה איילנד שבלגוס, ניגריה, יבלה בממוצע כשלוש עד ארבע שעות ביום בכבישים. לצד התרבות הססגונית של שווקי ה”גו סלו” (פקק תנועה) שהתפתחה לצד הפפקים האינסופיים בעיר, הדבר יוצר חוסר יעילות ואיבוד אדיר של פיריון ותוצר בכלכלה המקומית. לאגוס לא שונה בהרבה מהרבה ערים גדולות אחרות ברחבי היבשת. השילוב של תהליכי העיור, שצפויים להתגבר בשנים הבאות, בשילוב עם הגידול הטבעי באוכלוסיה ומערכות כבישים לא מפותחות והעדר תכנון גורם לכאוס תחבורתי שרק הולך ומחמיר. חוסר היכולת של המדינות והרשויות להתמודד עם התופעה ברמת התכנון והביצוע,פותח הזדמנויות עסקיות עבור חברות שכבר פועלות ביבשת כמו למשל: אובר שכבר פעילה במספר דו ספרתי בערים ביבשת, או יוזמות מקומיות יותר כמו מג’יק בס המאפשר לתושבים בשכונות עניות בניירובי להזמין באס אמ אס מקום ישיבה באוטובוסים העמוסים בבירה הקנייתית.
יש גם פרוייקטים כמו רישות של תחנות האוטובוס לרשתות תקשורת כמו בדר אס סאלם ומערכות, טרמינלים למתן דוחות חניה ועבירות תנועה (בדר אס סאלם), רכבת קלה (בלאגוס) ועוד. האקונומיסט מציין נתון מעניין נוסף שלפיו גורם המוות מספר אחד בעולם לבני ה 15-29 הוא מתאונות דרכים; 40 מבין חמישים הערים הראשונות עם שיעור התמותה הגדול ביותר בכל קבוצות הגיל הן באפריקה. בהחלט נתון שיכול לעניין חברות כמו מובילאי המשלבות חדשנות טכנולוגית בתחום תעשיית הרכב ומערכות הסעת ההמונים. ובכלל פוטנציאל רב יכול להיות עבור חברות ישראליות העוסקות בייצור רכבים מיוחדים, חברות העוסקות בניהול ציי רכב, שינוע ואבטחת סחורות,גביה, מעקב ועוד.
יבשת עם תחזית צמיחה אופטימית
למרות שהצמיחה ביבשת הואטה בשנתיים האחרונות עקב נפילת מחירי הנפט והסחורות, חלה התאוששות מסויימת ב-2017, והתחזיות של גופים כמו קרן המטבע והבנק העולמי לשנת 2018 ואילך אופטימית (תחזית הצמיחה ביבשת ל-2017 הוא 2.6% והתחזית ל-2018 היא 3.6%.
יש מדינות המוזכרות לטובה ומעלות את ממוצע הצמיחה כמו טנזניה, קניה, אתיאופיה, חוף השנהב, סנגל ואחרות. במדינות אלה, הצמיחה מתבססת על כלכלה מפוזרת בעל בסיס רחב, עם מבנה שלטוני יציב יחסית. אחרות כמו ניגריה ואנגולה, הן כלכלות מוטות משאב (במקרה הזה נפט), ולכן סובלות ממחירי הסחורות הנמוכים, והצמיחה בהן נמוכה יחסית. לפי פרסומים של הפורום הכלכלי העולמי שלוש מתוך עשרת המדינות הצומחות בעולם הן מדינות אפריקאיות (בשנתיים האחרונות).
ויה מאריס מעניקה סל שירותים אסטרטגיים לחברות אשר רוצות להרחיב או ולבסס את פעילותן ביבשת אפריקה, החל משלבים מוקדמים של גיבוש האסטרטגיה, ממשיך לרמות שונות של ניהול מכירות ועד תמיכה פיזית בפעילות אופרטיבית מקומית.
www.v-maris.com
